הבשורה על דבר מותם של חמישה חיילי צה"ל בשל טעות מבצעית בתוך עזה, במהלך פעילות ברפיח, תפסה את הסלבס לא מוכנים. גם מגישת הטלוויזיה פאולה רוזנברג העלתה פוסט לרשתות החברתיות בו סיפרה עד כמה כאבה לה הבשורה על החיילים שמצאו את מותם.
רוזנברג העלתה פוסט כואב בו כתבה: "אתמול בתשע וחצי באמצע בשיחת טלפון עם חבר, שלחו בווטסאפ עדכון על האירוע הנורא, מספר לא נתפס של הרוגים ופצועים. התיישבתי על הספה וקפאתי, לא הצלחתי לקום או לזוז. הגוף התחיל לרעוד. החבר האהוב אמר שאני חייבת להתאפס, להפסיק להישבר ככה בכל פעם. להיות פחות מעודכנת כדי להצליח להישאר רגועה. להתעניין פחות באקטואליה".
רוזנברג המשיכה: "חברה נוספת הצטרפה לשיחה ושניהם הסכימו שאני יותר מדי לוקחת ללב, שאי-אפשר לשרוד כך. שצריך ללמוד להתנתק. גם אחרי שסיימנו את שיחת הטלפון לא הצלחתי לזוז או לקום או לשנות תנוחה. ארבלי ניגשה ושאלה משהו ולא הצלחתי להתרכז ולהקשיב להבין מה הייתה השאלה, הנהנתי ואמרתי שאני עייפה, שלא תקלוט שאני אאוט ותשאל מה קרה. רציתי שתישן בלי לדעת מה קרה. זכותה לא לדעת, היא ילדה בסך הכל. אבל אני מרגישה שלי אין זכות להתעלם מהנתונים שיקבעו על החיים של הילדות שלי, גם אם זה יוביל להחלטות לא נוחות עבורי".
עוד כתבה: "ומה המחיר שעלינו לשלם כדי לאטום אוזניים ולעצום עיניים, כדי לא לדעת? מתי ההקרבה כבר מוגזמת? ההקרבה הכלכלית האישית, הנפשית, הקרבת החיים של האנשים הכי יקרים לנו? אין לי תשובות לשאלות האלו, אבל אני כן יודעת בכל תא בגוף שלי, שאני לא מסוגלת לעצום עיניים, כי מבחינתי המשמעות היא לשתף פעולה עם הקלות שבה השלטון מעז לבקש מאיתנו ללכת כנגד יצר ההישרדות הבסיסי והטבעי ולהקריב את עצמנו. לא לדעת מה הם עושים זו סכנה עצומה שגורמת לכל פעמוני האזהרה לצלצל בתוכי".
רוזנברג המשיכה: "הזחיחות שבה שרים וחכי״ם מטיפים לאזרחים מסוימים בלבד להילחם בציפורניים ולכבוש את עזה ולהקריב את העסקים לטובת מלחמה מתמשכת ולבלוע עוד ועוד מיסים ועוד העלאות מחירים ולשלוח את הילדים למרחבים לא מוגנים כדי להמשיך בשיגרה – היא משהו שאני לא יכולה להרשות לעצמי לא לדעת, אלא אם אני מסכימה להקריב את עצמי ואת יקיריי. לא שופטת את מי שיכול לא לדעת – אני פשוט מודה שאין לי את המסוגלות הזו".
לסיום טענה: "אם הדרך היחידה לשרוד בישראל היא להקריב את הבריאות הנפשית ולחיות בתוך מנגנוני ניתוק והכחשה כדי להמשיך את היומיום, אם הדרך היחידה לשרוד היא להשלים עם זה שהכסף שאנחנו עובדים עבורו כל-כך קשה עשרות שנים ייגזל מאיתנו, ואם הדיל הוא לסכן את החיים מבלי לדעת בדיוק אם זה הכרחי או פשוט אינטרס פוליטי שרק יביא לעוד ועוד מוות – אז אני מצטערת, אני לא כזו גיבורה, לא יכולה לשרוד ככה, לא יכולה יותר לשתף ברשתות עוד ועוד תמונות של חיילים צעירים ויפים וטובים שמתו אתמול ושלשום ולפני שבוע וחודש, ולהתנתק מהעובדה שעוד תמונות חדשות כאלו יתפרסמו מחר ומחרתיים בשבוע הבא. סליחה ילדים יפים וטובים שלא שמרנו עליכם".
