אתל גדלה בירושלים, אבל הוריה היו יוצאי מרוקו ודוברי צרפתית. אביה היה מנהל בבנק דיסקונט ואמה הייתה מעצבת ותופרת בגדים. "שני ההורים שלי, זכרם לברכה, היו אנשים מתוקתקים מכף רגל ועד ראש. גם סבא שלי ז"ל היה אומן יודאיקה, מהם לקחתי את הראש לעיצוב, טיפוח ואסתטיקה. כבר בתור ילדה אהבתי לקחת מגזיני אופנה ועיצוב. הייתי מאפרת ומלבישה את הדוגמניות בעיתון בדרך ובצבעים שלי".
אביה נפטר לפני המון שנים, אבל אמה, ז'ורז'ט, נפטרה בשבת שאחרי ה7 באוקטובר "אמי הייתה חולה חודשים רבים, אבל המצב התדרדר מאוד בחגים וב7 באוקטובר היא כבר לא עמדה בזה. הייתי כל כך קשורה אליה והיינו קרובות מאוד, למרות שגרה באשקלון. את הימים הראשונים של המלחמה בילינו יחד בממ"ד ביתה, כשטילים עפים מעל ראשנו. זו הייתה חוויה נוראית, אני בטוחה, גם בשבילה", היא משתפת בעצב.
כבר מילדות אתל רצתה ללמוד בחו"ל. בגיל 21 נסעה לניו יורק ללמוד איפור אצל "קריסטין ואלמי" בשדרה החמישית במנהטן. כבר אז נמשכה לעולם היופי והזוהר, "היו מגיעות אלינו נשים עם סטייל מטורף, מהממות ביופיין. אני מאוד התחברתי לעבודה ועשיתי הכל כדי להצליח. ספר צרפתי בשם רוג'ר רסקה הציע לי חוזה ל-5 שנים, לעבוד איתו בצמוד במספרה, עם הזדמנויות לעבוד בערוץ TV1 וב"ווג", וויתרתי, כי הייתי ילדה וזה הרתיע אותי. עד היום זו החרטה הכי גדולה שלי", היא מספרת.
היא חוזרת לירושלים ומתחילה לעבוד ב"הינומה" עם כלות ושמה הופך לשם דבר "כאן, למעשה, התחלתי להיוודע לקהל הנשים הירושלמיות. היום, אין אחת בעיר שלא מכירה אותי מהתקופה הזו". בהמשך, היא פותחת סניף של שמלות כלה וערב בשיתוף "פנינה טורנה" במלון הר ציון. ככל שהזמן עבר, שמה הלך לפניה והתגלגל ברחבי הארץ. "החלטתי לצאת מעט מירושלים, והתחלתי לעבוד עם מעצב השיער אמיר מזרחי בכיכר המדינה. זו הייתה תקופה מופלאה. המקום היה נראה כמו מועדון לילה והרמה הייתה גבוהה מאוד", היא מספרת. היא נשארת שם כ-4 שנים ועובדת עם לקוחות בעלי מעמד כלכלי גבוה.
ירושלים או תל אביב?
"יש משהו בירושלים שמשאיר אותי על הקרקע. בכל שנות עבודתי, איפרתי דוגמניות, סלבס, נשים עשירות מהארץ ומהעולם, אבל ירושלים זה הבית. החברים. אנשים סומכים עליך. ולמרות שיש לי לקוחות מגוונות, כולן, ללא ספק, מקבלות שירות דומה- איכותי. חשוב לי שכולן יצאו מרוצות ולא חשוב לי מאיזה רקע הן מגיעות".
בין עיסוקיה הרבים, אתל עובדת במכון היופי והקוסמטיקה "יוליה" ברחוב קינג דיוויד. גם לשם מגיעות נשים עם פרופיל תקשורתי וציבורי גבוה. "אני נמצאת לא מעט בהשתלמויות בחו"ל, בעיקר פריס ולוס אנג'לס. אני צריכה כל הזמן לעקוב אחרי הטרנדים הגדולים והבינלאומיים בעולם היופי, כדי להתאים את עצמי לסטנדרטים שאותן נשים מקבלות בחו"ל, כיוון שהן נמצאות כל הזמן בתזוזה ומקבלות טיפולי יופי בכל העולם. אחת הנשים המתוקשרות, שהגיעה אליי לטיפול, סיפרה לי שהיא שיחקה עם הילדים בגינה בניו יורק ומסביבה דיברו עליי, כמאפרת. הנשים המליצו בחום והיא מיד לקחה את הטלפון שלי. זה החמיא לי מאוד".
ואיך אפשר בלי מילה על סערת ירון לונדון ו"הפליליסטיות"?
"ברור שאני לא מתחברת לדרך שבה הוא התבטא, ולשוביניזם המתפרץ, אבל, אם נתייחס לעניין המראה, אני די מסכימה. נשים עוברות את אותן טיפולים, בדיוק אותו הדבר וזה הפך להיות מראה הומוגני. אני מאוד ממש בעד המראה הטבעי, ואני עובדת קשה מאוד כדי שכל אישה תצא עם המראה שמתאים לה, בסטייל שלה. יש אחת יותר עדינה, השנייה רוצה להבליט יותר, אבל הן ממש לא יוצאות דומות אחת לשנייה אצלי".
המפגש הראשון ביני לבין אתל התקיים במסעדה בירושלים. חברה הכירה בינינו ואתל מיד אמרה לי: "תתקרבי אליי, אני רוצה להראות לך משהו". מיד נכנסתי לשיעור חשוב לגבי הגבות שלי וכיצד הן משפיעות על חוסר הסימטריה בפניי. במקום להיעלב, קבעתי אצלה תור. משהו בישירות ובכנות, ובעיקר – במקצועיות שלה, גרם לי לבדוק את העניין מקרוב. "עם השנים, היה לי חשוב להתמקצע בהשתלמויות באיפור הקבוע ונסעתי ללוס אנג'לס ללמוד את הנושא. זה כבר מזמן לא מה שהיה פעם, איפור קבוע שאחרי שנים הופך להיות כחול או סגול. היום זה חלק מתיקוני הא- סימטריה שיש לרובנו בפנים. לכן אני גם מכנה את עצמי 'מעצבת פָּנִים'. גם הגיעו אליי הרבה לקוחות דתיות ששאלו את הרבנים אם האיפור הקבוע מותר על פי ההלכה, וכמובן שיש על כך היתר הלכתי ואין בעיה", היא משתפת.
ההשתלמויות בחו"ל וההתמקצעות בתחום האיפור הקבוע והאסתטיקה פתחו לה עולמות והיא החלה לעבוד כיועצת יופי ואסתטיקה אצל ד"ר צחי שלקוביץ, מומחה לרפואת עור ודרמטולוגיה אסתטית, בתל אביב. "ידוע שיופי נמדד על פי סימטריות. אני חשה תחושת שליחות לסייע לאישה להרגיש טוב עם עצמה ולהגביר לה את הביטחון העצמי".
"אצלך, למשל," היא ממשיכה, "מיד זיהיתי שיש לך שריר חזק יותר בגבה השמאלית ולכן היא גבוהה יותר. בעזרת שיטת ה'מיקרו בליידינג' (מחטים קטנות שיוצרות אפקט של שערה) אני מצליחה להשוות את הגבה השנייה שלך ולייצר ביניהן אחידות ובצורה הכי טבעית שיש".
את הטיפול שלי אנחנו מתחילות בשיחה על ההליך והרדמה מקומית באמצעות משחת אילחוש לאזור הגבות. אתל מאפרת את הגבה שלי כדי שאקבל הדמייה כיצד זה הולך להיראות בסוף התהליך. לאחר כ-30 דקות, כשההרדמה המקומית כבר עובדת, אנחנו מתחילות בהליך. היא מודדת את הגבה, ואת מרחקה מהעיניים ומעצמות הלחיים, באמצעות סרגל מיוחד ומתחילה לשרטט את התבנית של הגבה.
בנימה אישית, לאורך השנים נחרדתי מטיפולי קוסמטיקה, והרגיש לי שמסתכלים עלינו, הנשים, במודל של "ברבי" וכולן צריכות לשאוף לשם. אבל אתל לא נתנה לי תחושה שמשהו בי לא בסדר. הגישה שלה הייתה אנושית, ממקום כן ואמיתי ובעיקר- חמלתי. היא לא מנסה לשנות את המטופלת למודלים שהיא מכירה או רוצה, היא מקשיבה לצרכים של הלקוחה, לפחדים, לרצונות, ורק אז מתחילה לעבוד. השלב הכי חשוב בעבודה מולה היה ההדמייה שהיא ערכה לי לפני כן. כולנו רוצות להתחבר רגע לשינוי שאנחנו עושות, לפני שיהיה מאוחר מדיי.
ההליך כולו אורך כ-40-60 דקות, מעט כואב (למי שרגישה כמוני), אבל התוצאה בסוף- לא פחות ממושלמת.