בית המשפט העליון דן אמש (חמישי) בעתירה שהגישו ועד עובדי חדשות 13 נגד מינויה של חברת הכנסת לשעבר, יוליה שמאלוב ברקוביץ', לתפקיד מנכ"לית החדשות. הדיון, שמשך אליו עיתונאים ומגישים בכירים מהערוץ, מעלה שאלות מהותיות על אופייה של חברת החדשות ועל הממשק בין תקשורת, רגולציה ואינטרס ציבורי.
במרכז הדיון עמדה השאלה האם חברת החדשות היא גוף דו-מהותי, כלומר גוף פרטי בעל מאפיינים ציבוריים. עו"ד ויסמן, המייצג את העותרים, טען כי לחברה תפקיד ציבורי מובהק בשידור חדשות, והיא פועלת על משאב ציבורי מוגבל – אפיק שידור שהוקצה במכרז. השופטים התעניינו בהשלכות הרחבות של הגדרת החברה כגוף דו-מהותי, ושאלו כיצד הדבר ישפיע על כלי תקשורת אחרים. עלתה גם השאלה האם מנכ"ל החברה יהיה כפוף לביקורת שיפוטית של בג"ץ.
נקודה מרכזית נוספת הייתה כשירותה של שמאלוב ברקוביץ' לתפקיד. העותרים טענו כי ניסיונה העיתונאי מיושן, ואילו ניסיונה כיו"ר הרשות השנייה אינו רלוונטי לניהול חדר חדשות מודרני. מנגד, נציגי חדשות 13 טענו כי אין הצדקה להחיל כללי משפט מנהלי על מינוי המנכ"ל, וכי יש להבחין בין הפעילות השוטפת של החברה לבין החלטות ניהוליות.
הדיון בבג"ץ משקף מתח עמוק יותר בין חופש העיתונות לבין אחריות ציבורית, ומעלה שאלות על תפקידה של התקשורת המסחרית בחברה דמוקרטית. ההכרעה בעתירה זו עשויה להשפיע לא רק על עתידה של חדשות 13, אלא גם על האופן שבו מתנהלים ומפוקחים גופי תקשורת בישראל בכלל.
במקביל, רגע מעניין במיוחד נרשם כאשר עו״ד בונן שמייצג את חדשות 13: "ההחלטה על הורדת התוכנית של רביב דרוקר זה מנכ״ל רשת לא של חדשות 13 מי שרוצה שיגיש עתירה נוספת". בשבועות האחרונים שמאלוב ברקוביץ' חטפה ביקורות מכל עבר שהיא לכאורה זו שעומדת מאחורי ההדחה, אך ההגנה הצליחה לקעקע את הטענות הללו.
