ליאון רוזנברג, מגיש קשת 12 עד לא מכבר שהחליט לעזוב יחד עם זוגתו פאולה רוזנברג את ישראל לקפריסין כדי להעמיק את עיסוקיו בעולם הנדל"ן הקפריסאי, ממשיך לשתף ברשת החברתיות את הנעשה במדינה השכנה.
רוזנברג פתח וכתב: "לבנות חיים במקום אחר זה חת׳כת אתגר. הנה סיטואציה: אני יושב על כסא לא נוח באמפיתאטרון לא מוכר, מתכונן לצפות בשתי הבנות שלנו במופע סוף שנה של הסטודיו למחול, אשתי לצידי מוכנה לתעד כל תנועה שלהן. היינו בסיטואציה הזו כבר המון פעמים אבל הפעם הכל חדש".
הוא המשיך: "לא מכיר אף אחד מההורים האחרים (חוץ מזוג אחד של חברים ישראלים), אף ילדה לא היתה עם הבנות שלנו באותו הגן, ומעולם לא נקלעתי עם מישהו מההורים שלהן לסמול טוק בהמתנה מחוץ לסטודיו. אני חש זרות מוחלטת, שהולכת ומתחדדת כשמנהלת הסטודיו פותחת בנאום מתרגש ביוונית קולחת, לא מבין אף מילה, ומופתע כשפתאום כולם צוחקים בתיאום ממשהו שהיא אמרה".
עוד סיפר: "הבנות שלנו נכנסו לסטודיו הזה באמצע השנה, כתחליף לסטודיו שבו רקדו במשך שנים בהוד השרון. הפרידה מהסטודיו היתה מאד כואבת עבורן, והכניסה לסטודיו הקפריסאי לתוך קבוצת רקדניות מגובשת שעובדת ביחד שנים, היתה עבורן לא פשוטה בכלל. למרות זאת הן התמידו, מתוך האהבה שלהן לריקוד. כשהן עולות לבמה לריקוד הראשון, הן זוהרות ביופי ובכשרון שלהן. מדוייקות ועוצמתיות, כל אחת בדרכה, אבל הן בשורה האחרונה. צביטה בלב".
רוזנברג טען: "ככה זה כשאתה במקום חדש. אתה צריך לבנות את עצמך מהשורה האחרונה. ושום דבר לא בא בקלות. כשהן יורדות מהבמה בסיום הריקוד, פאולה ואני קמים ומוחאים כפיים תוך כדי שאגות ״בראבו״ הכי חזק מכולם. שישמעו אותנו מאחורי הקלעים וידעו כמה אנחנו גאים בהן. ֶובאמת שלא אכפת לי שיסתכלו עלינו במבט מוזר. יש גם יתרון בזרות. בריקוד השלישי – הגדולה כבר מובילה את הקבוצה שלה בכניסה לבמה בחיוך גדול, והקטנה פוצחת לרגע בסולו קצר ווירטואוזי".
לסיום רשם: "לאורך המופע כולו הן לא מאבדות פוקוס, נותנות את ההופעה הכי טובה שהן יכולות, שנבנתה בעבודה קשה ועל אף הקושי. שתי הנערות האלה הן ההשראה שלי, המנוע שדוחף אותי לעשות את הדבר החדש שלי בעוצמה ובלי לוותר. לחתור לשורה הראשונה במה שאני עושה. בנחישות, בהתמדה, בחריצות".
