מכירים את הסיפורים שבהם משפט אחד משנה מסלול חיים? ככה מתחיל הסיפור שלי.
בגיל צעיר התחלתי להתעניין בצילום. בבית הוריי הייתה מצלמה, שהביאה דודה סעדה מארצות הברית, כמתנה לאבא בשנת 2003. המצלמה ריתקה אותי. האפשרות להתבונן בעולם מבעד לעדשה קסמה לי. מצאתי את עצמי מנצל כל דקה פנויה וכל הזדמנות כדי לחמוק מהבית ולצלם תמונות. מבחינתי הצילום היה כמו חלון לנשמה. הסיפור שבתמונה ריתק אותי והוא זה שגרם לי לצאת רגע מחוץ לקופסא ולחשוב קצת מעבר למה שהעיניים רואות. הבנתי שצילום אשר מצליח ללכוד את הרגע ומצליח לספר סיפור שווה כמו אלף מילים. הרגשתי שגיליתי עולם ומלואו.
החלטתי שלהיות צלם זה מה שאני רוצה לעשות בחיים. מדי שבוע אחרי יום לימודים ארוך הייתי נוסע לקורסים בתחום הצילום והעיצוב הגרפי וחוזר הביתה מאוחר בערב. עם סיום התיכון, החלטתי להרחיב את הידע שלי והתחלתי הכשרה בעיצוב גרפי וניהול עסקי, החלום שלי היה לפתוח סטודיו.
בעודי ממשיך לחלום חלומות תפס אותי אחי הגדול, יחיא, לשיחה. השיחה הייתה קשה. יחיא הטיח בי כי אני כישלון ושבמקום לרדוף אחרי שטויות עדיף שאלך ואוציא תואר במשהו שבאמת אוכל לעבוד בו בעתיד.
כעסתי עליו. לא הבנתי איך יחיא מזלזל בכזאת קלות בכל מה שעשיתי עד עכשיו? למה הוא מרשה לעצמו לחשוב שהחלום שלי הוא שטויות? למה לא איכפת לו ממה שאני רוצה וממה שאני אוהב ובאיזה זכות הוא קורא לי כישלון?
יחיא הצליח לבלבל אותי כל מה שחשבתי שאני יודע התערער שאלות וספקות החלו להציף אותי וגם אני כבר לא הייתי בטוח שאני בכיוון הנכון. פתאום הרגיש לי שאיבדתי את הדרך.
חודש אחרי השיחה המדוברת בעודי בעבודה , קיבלתי שיחה מיחיא, בשיחה ביקש ממני יחיא לקחת חופש מהעבודה ביום המחרת. "למה?" שאלתי, מתכונן לעוד שיחת נזיפה. "מחר אנחנו הולכים להירשם לתואר" הודיע לי יחיא, בנחרצות. וכך היה! ביום שלישי בבוקר הלכתי עם יחיא למכללת כנרת בעמק הירדן להרשמה ללימודי תואר ראשון . יחיא לא השאיר לי ברירה, שם לי ביד כסף להרשמה וחיכה.
לא באמת רציתי אבל בשביל למנוע קונפליקטים התרצתי ונרשמתי ללימודי תואר ראשון במשאבי אנוש. לא היה לי מושג מה זה משאבי אנוש וגם בשיחה עם הנציג מהמכללה לא הצלחתי להבין. מחסום השפה עמד לרעתי ובאותו רגע הבנתי שעליי לחזור ללמוד, לשפר את הבגרות ולעבוד על השפה.
אז למדתי, עבדתי וחסכתי כדי לשלם על התואר, אבל לא פחות חשוב, על מצלמה חדשה כי לא שכחתי את החלום שלי לצלם.
הלימודים היו חוויה חדשה עבורי. הזכות ללמוד ולהעמיק מאחרים ההזדמנות לפגוש אנשים אחרים ומגוונים והאתגרים הלימודיים עיצבו את אישיותי מחדש ולימדו אותי דברים חדשים על עצמי את התואר הראשון סיימתי בהצטיינות. כל כך אהבתי ללמוד שמיד המשכתי לתואר שני במנהל עסקים וגם אותו סיימתי בהצטיינות
מדהים לחשוב שהגעתי ללימודי התואר מתוך אילוץ ולא מתוך בחירה.
בעודי מודד את צעדיי ושוקל לאן לפנות, שמתי לב שרעיונות הצצים במכוני מחקר ואוניברסיטאות נהפכים לחברות הזנק מצליחות. לאחר שהתייעצתי עם פרופ' חיים אברהם המנוח, שנחשב מוביל עולמי בתחום הכלכלה, החלטתי להמשיך לדוקטורט והפעם מתוך בחירה!
הבנתי שכמו שחקרתי בחנתי ולמדתי מהצלמים המצליחים בעולם כך אוכל גם לחקור וללמוד את עולם הכלכלה ולא היה לי ספק שאצליח בזאת. חמש שנים מאותה שיחה בדרכי ללימודי הדוקטורט בחו"ל, הרמתי טלפון ליחיא ואמרתי לו בגאווה "אחיך 'הכושל' בדרך לסיים דוקטורט". באותו רגע נולד מחדש מוחמד עלי הפעם הוא מוחמד עלי קסום.
היום אני, דוקטור מוחמד עלי קסום, מרצה לעובדי מדינה בתחום הניהול והכלכלה ועובד במחלקת משאבי אנוש במשרד המשפטים פרקליטות המדינה.
מאז המלחמה התפתח אצלי החזון להמשיך לפוסט דוקטורט בשנים הקרובות ולפתוח בעצמי מכללה ליעוץ ופיתוח קריירה בתחום הניהול והכלכלה. המשבר שנוצר מאז המלחמה, בכלכלה ובחקלאות, הביא אותי לחשוב שיש לי עוד מה להוסיף ולשפר במגזר הציבורי בתחומים הללו.
להרצאות ניתן לפנות למוחמד עלי קסום: 050-7766876
