קודם כל, ולפני הכל, אני רוצה להתנצל בפני חבריי על הטעות בטיסה חזור ,שהתארכה ביום, למרות שרק טוב יצא מזה (חבר'ה, ככה בסדר? זהו? סולחים? אפשר להמשיך?).
"אח שלנו מתחתן", שיר נהדר, אבל בשבילי זו המציאות. החבר'ה שלי, ואנוכי, מכירים את שניר מלפני שחצי מדינה צפתה בו מתאהב בשי. אל דאגה, גם אנחנו התאהבנו בה. בהם. ארזנו פקלאות שכוללות הרבה אלכוהול, שילמנו קנסות (ההונגרים כנראה לא אוהבים שמביאים אלכוהול למדינה שלהם) ונחתנו בבודפשט הציורית.
היה לנו ברור שאנחנו חדורי מטרה לעשות לחבר שלנו את הכיף של החיים, אבל לא דמיינו שבאותו תאריך שבו נחתנו, מכבי חיפה- הקבוצה ששניר כל כך אוהב -תשחק מול פיורמטינה, סגנית אלופת ארופה בשנה שעברה. לכולנו היה ברור שאין מצב שאנחנו מפסידים. בנים נשארים בנים, גם אם אחד מהם הולך להתחתן עם בת.
בדרך- לא -דרך, הודות לאוהד עם שם מהמם – אור- שהכרנו בטיסה, השגנו כרטיסים למשחק המדובר ויצאנו לכבוש את האצטדיון. בתור אוהד הפועל באר שבע, אני מודה שהיה לי קצת קשה עם הסיטואציה שנוצרה, אבל לא משהו שכמה כוסות בירה לא ייפתרו. יצאתי מהחוויה שיכור לגמרי…
רגע של אהבה למדינה- האצטדיון הקטן הוביל לקירוב לבבות, כזה שאופייני לישראלים בחו"ל. שרנו בקולי קולות, צחקנו, שתינו, ולרגע שכחנו את הצרות והמלחמה שמשתוללת במדינה היפה שלנו. המשחק היה מטורף, ללא ספק אחד המשחקים הטובים שהייתי בהם. אני, אחרי 5 כוסות בירה, שר כמו אחד האוהדים השרופים ועל הדרך מאבד את הקול. חיפה הפסידה, אבל בלב כולנו הרגשנו שניצחנו עם הקהל והעידוד המדהים של הישראלים.
אחרי זריקת הטסטוסטרון בכדורגל, מצאנו את עצמנו ב-ZARA. לא יודע איך הגענו לשם (אני יצאתי בחמש…). שניר לא חשב לרגע להתבזבז על עצמו. סבב הקניות כלל מחשבה אחת: שי. היינו חמישתנו כמו גברים שמחכים לאישה שלהם על הספות בחוץ. שניר התפזר ואנחנו? שמנו לעצמנו מטרה שלא משנה מה קורה- שניר יוצא מרוצה. כן, גם אם זה כולל לחכות לו בזארה.
עזבו קניות, אותו אור ממקודם לא וויתר על 5 הרווקים המושבעים שחוגגים למר בורגיל, ולקח אותנו לאחד המועדונים השווים. שולחן מרכזי, אנשים יפים, מוסיקה מעולה וחמישה חברים שקופצים על השולחנות לחגוג את המסיבה האחרונה לחבר הכי טוב שלהם. כאילו, לא המסיבה האחרונה, אבל האחרונה ברווקות. האחרונה שהוא לא יצטרך לחזור הביתה כי אשתו והילד (בע"ה) מחכים לו. האחרונה שאולי נוכל להתפרק ככה באמת.
אחרי המסיבה של אתמול היינו חייבים מנוחה לגוף ולנפש, את השבת שלנו בילנו באחד מעיינות הספא שיש לבודפשט להציע. ככה זה שהטמפרטורה בחוץ קופות לך כך עצם בגוף. נכנסו לארבע שעות של ספא מפנק שכולל בתוכו מסאז' בריכות חמות וקרות פילינג כמו חבורה של כוסיות שקמה אחרי שנת היופי שלה.
גם אוכל טוב היה. לא נשארה פרה בבודפשט שלא עברה אצלנו בצלחת. שניר שלנו אוהב אוכל, בדגש על בשר אדום שמזיל דם על כל הצלחת. גם פה האלכוהול שיחק תפקיד של חלוץ מרכזי שלא פיספס ולו "גול" אחד.
תקראו לי חנון, אבל אחת החוויות המדליקות בטיול הזה- ויסכימו איתי החבר'ה – הייתה מסעדת the magic 2 – מסעדה בקונספט של "הארי פוטר", על כל המשתמע מכך: התמונות על הקיר זזות והתיקרה נראית כאילו אתה באמצע סופת ברקים. במסעדה יש קוסם שבזמן הארוחה מפוצץ לך את המוח בקסמים שאין לך מושג מאיפה הם הגיעו – אולי זה האוכל או הבאז מהאלכוהול, אבל זה באמת הרשים אותנו.
שורה תחתונה, מסיבת רווקים לא חייב להיות מה שכולכם חושבים עליו, גם אתה VIP בשם שניר בורגיל. זה המקום לאחל לשי ושניר המון מזל טוב, כיף בזוגיות ועם הבייבי שייוולד בקרוב, ולמרות שיש לי עדיין אלכוהול בדם – מחכה כבר לרקוד על שולחנות בחתונת העשור. יאללה, שמח.
שניר בורגיל מסר לצוות ג'ננה: "יש לי חברים מדהימים שעשו לי חוויה משוגעת. אני רק מחכה לחגוג איתם את השמחה הגדולה בחיי. דבר אחד בטוח הם חברים לחיים".
